טיול בהר הגלבוע

הגלבוע הוא ארץ של קרבות תנכיים ונופים עוצרי נשימה. "לא אורחת גמלים ירדה לכרוע, לא דבשת היא אל מול כוכב".
כאשר ביקר המשורר אברהם שלונסקי בעמק חרוד בשנת 1946, נפעם ממעשה החלוציות של החלוצים מייבשי הביצות. הוא מביט מעליו אל הרי הגלבוע ומתמלא בעוצמה אדירה בהרים הנישאים. על כן הוא כותב את אחד השירים הנפלאים שזוכה ללחן המרגש של מרק לברי.
האירועים המקראיים שהתרחשו בגלבוע ובעמק אשר מתחתיו הם אולי הכי דרמטיים בסיפורי התנ"ך. גדעון בן יואש, הוא ירובעל, נקרא לפקד על הקרב נגד המדיינים ובתכסיסי מלחמה מבריקים הצליח להביסם. דבורה הנביאה מתארת את הרקע לקרב של ברק בן אבינועם נגד סיסרא ומזכירה את מרוז, כשהכוונה ככל הנראה היא להר מזר הגבוה והקירח. קרב שאול בפלישתים אף הוא מלא בפרטים גיאוגרפיים נפלאים להבנת מהלכי המלחמה ההיא, ואם נביט במפה נראה את שמות הפסגות על הגלבוע:
הר שאול, גבעת יונתן, הר גיבורים, הר אבינדב, הר אבנר ומלכישוע.
אין כמו מבט מהר שאול אל עמק חרוד ואל שלוחת צבאים עם התנ"ך ביד להבנת האירועים. ואם לא די בכך, הרי באים הממלוכים ומחליטים דווקא כאן לחסום את המונגולים, שעד לקרב הזה לא נחלו אף מפלה.
גם החלוצים שיישבו לראשונה את העמק בשנת 1921 על האדמות שרכש עבורם יהושע חנקין, סבלו מפרעות וביזה ללא הרף עד שקרבות מלחמת העצמאות הביאו מזור לסבלם.