ארצנו הקטנטונת, עשירה ומגוונת מאוד כידוע בפרחיה.
מסתבר, שלפרחים יש שפה משלהם. אנו בני האדם, חכמים ככל שנהיה , מבינים רק חלק קטן משפת הפרחים. מי שבאמת מיטיב לדבר בשפתם הם כמובן הדבורים, הפרפרים, הזבובים, החיפושיות והציפורים האמונים על מלאכת ההאבקה של הצמחים. בעלי כנף אלה אינם מאביקים בחינם. הם מחפשים מזון טעים ומזין ואת זה הם מוצאים בפרחים. לדבורים ראייה טובה וגם חוש ריח מפותח. הם מבחינים לא רק בצבעים כחול, אדום, סגול וצהוב אלא גם באור אולטרא סגול שעין אדם אינה מסוגלת להבחין, כל פרח וצבעו. אנו מכירים גלים של פריחה לפי צבעים. בתחילה הגל של הפרחים הצהובים ואח"כ האדומים ומיד או תוך כדי פורחים הסגולים ולקראת סיום שוב הצהובים.
הפריחה הצהובה
שיחי האחירותם הגדולים שעדיין פורחים בהרים הנם אטרקציה מרתקת. הפרחים, ריחם מתקתק, משכר ונישא למרחקים. ניתן לראותם בכביש העולה מכרמיאל לכמון ומכמנים, בכביש הישן מצפת למירון ולפרוד.
ככל שמטפסים גבוה, כך מאחרת הפריחה. בכביש העולה מסאסא להר מירון, מסאסא לבירנית ובכביש מהבניאס למסעדה נמשכת פריחת האחירותם אל תוך חודש יוני.
גם צמחי התבלין כמו הקורנית, הצתרה והכי הכי : המרווה המשולשת. מרבדים מרשימים של המרווה פורחים עד אמצע חודש יוני בהר עצמון, בהר נטופה, הר כמון, הר חזון וכמובן בהר מירון מכל עבריו.
נזכיר כמובן את אחד ממלכי הפרחים המאחרים את לוע הארי שפורח במקומות רבים ואזכיר שני מקומות: בכביש מברעם העתיקה (בירעם) מזרחה לנחל דישון ובכביש הצפון מקיבוץ יפתח למנרה.
ראוי לציון צמח הבוצין שפריחתו מזכירה את מנורת שבעת הקנים ואכן, בוצין בארמית משמעו נר והוא קרוב לודאי נתן את ההשראה לחכמינו הקדמונים לעיצוב המנורה.
נזכיר כמה עצים שפריחתם מרשימה וגם ריחנית מאד: ליבנה רפואי ואשחר.
מה עושים כאשר הפריחה בגליל מסתיימת? עולים לחרמון.
בדרך ממג'דל שמס בואכה חרמון, הפריחה מתחילה ביוני.
עד לרכבל התחתון אין צורך באישורים וניתן ליסוע או לטייל ברגל בשביל הגולן המתחיל שם. הרכבל פועל בכל ימות השבוע ומומלץ להשתמש בשרותיו עד לרכבל תחתון.
כעת בזמן כתיבת שורות אלה באמצע חודש יוני פורחים שם אירוסים מרשימים, פרע (היפיריקום) בצבע צהוב עז, חד אבקן, ורד הבר (ורד הכלב) פריגות מרשימים ועוד ועוד.
בסופי שבוע ניתן לתאם עם הצבא ולטייל בהר כחל, הר שזיף וסנאים
טיול נעים, צבעוני וריחני.