להתהלך ברחוב העליון בין בתי הראשונים במושבה הראשונה בגליל זו חוויה ייחודית. בתי האבן השמורים להפליא והרחובות המרוצפים באבן, משרים אווירה קסומה. זה מעין שילוב של ארץ ישראל של המאה התשע עשרה עם ניחוח מזרח אירופאי. בשנים האחרונות ליקטתי סיפורים מרתקים מוותיקי המושבה שתעדו חוויות אין ספור אודות החיים בשכנות עם ערביי הכפר ג'עוני הצמוד למושבה, ואת ההוואי של איכרים קשוחים, החל מן התקופה העותומאנית ובהמשך אל תקופת המנדט הבריטי. נכיר את הטיפוסים הצבעוניים כמו אבו פישל או מנחם בן אריה שערבבו אידיש, עברית וערבית. נספר על יוסוף אפנדי הוא יוסף פרידמן שהקלמנטינה "יוסוף אפנדי" קרויה על שמו. על סלים חצבני שבקושי קרא וכתב אבל מילה שלו הייתה בסלע. על פרקש השודד הנודד שחבר לילדי הפרחים ברחוב העליון. על רוח'ל שהיתלה בשוטרים הבריטים בהחביאה נשק אצלה במטבח ועוד ועוד. נספר גם על גן הברון, על פרופסור מר חוקר הקדחת, על בית הכנסת העתיק ועוד. הרחוב העליון בראש פינה שנוסד על ידי האיכרים הראשונים, ננטש בשנות השישים של המאה שעברה והתאכלס על ידי היפים, מוסיקאים ואומנים. הרחוב שוקם כולו, הגלריות של אומני ראש פינה, קפה שוקולטה ועגלת הקפה עם מוסיקה נעימה יוצרים חוויה מושלמת.