כל שנה בקיץ בשלים הפירות הטעימים בבוסתני הגליל הנטושים.

מדובר על תאנים, אגוזי המלך, ענבים, תותים ועוד ועוד.

כמו כן עצי פרי בר המניבים פירות טעימים לא פחות:

עוזרד – המניב את הזערורים, אותם פירות קטנטנים הדומים לתפוחים קטנים בשני צבעים, צהוב ואדום. עצי העוזרד פזורים כבודדים בשפע בגליל ובגולן. החל מחודש אוגוסט נוצצים הפירות הצהובים והטעימים. בהר מירון – בדרך מהכפר בית ג'אן להר הילל ישנם עצי עוזרד מרשימים עם הפירות האדומים.

האגס הסורי – עץ אגס בר המניב אגסים הנאכלים רק כשהם בשלים ורכים ונופלים לארץ מעצמן.

פטל בר – שיחי הפטל הגדלים ליד מקורות מים מניבים פירות טעימים להפליא כאשר צבעם הופך לשחור ואז הם ניתקים בקלות. הישמרו מהקוצים!

צבר – הוא הסברס הידוע המצריך מיומנות לקטוף מבלי שהקוצים יטרידו. טעמם של פירות אלה עולה לאין שיעור על אלה המתורבתים.

תאנים – שפע תאנים בשלל צבעים וטעמים המצויים בהמון בוסתנים נטושים וכעצים בודדים.
בוסתני התאנים מצויים בואדיות ליד גוש חלב וראש פינה. ליד קדיתא ולאורך כביש הצפון ליד ברעם ובגליל התחתון גדלים תאנים נפלאות בהר נטופה.
זנים רבים ניטעו בבוסתנים הללו כמו: ביאדי הלבן, הנצרתי הירוק, הטוואלי המאורך, החמארי האדום, הבוקראתי הירוק בחוץ ואדמדם בפנים אשר שמו מגיע מהיפוקרטס איל הרפואה היווני ועוד זנים רבים.
בכפר גוש חלב מתמחים בגידול התאנים מזה דורות רבים. מייבשים את התאנים הלבנות ומתוקות בשם ביאדי כאשר הן נפתחות אחת אחת ומונחות תחת השמש למשך 3 ימים ונארזות בבלות כאשר הן מהודקות  במכשיר פרי המצאתם. הם יוצרים את הדבלות. דבלה הוא גוש של גרוגרות אותן תאנים יבשות.
בגוש חלב יודעים להפיק את הדיבס מהתאנים. זהו העסיס המתוק המופק בעמל רב מפרי התאנה וטעמו מופלא. כל המוצרים הללו המופקים בעבודת יד ללא תוספות שימור ונמכרים בבתי התושבים בכפר ג'יש – גוש חלב.
ברמת הגולן יש בוסתני תאנים בשפע.

אגוזי המלך – גדלים על עצים ענקיים ועתיקי גזע בגליל ובגולן. למי שאין ברשותו סבלנות מספקת לא חייב להמתין לחודש אוקטובר שקליפת הפרי תתייבש. ניתן לקלוף את הקליפה הירוקה ולהכתים את כף היד בירוק כצבע החינה. אחרי הקילוף יש להסיר את הציפה הדקיקה והמרירה ולאכול בהנאה.

החרוב – עוד אחד מהפירות הארץ ישראליים הנהדרים. ערביי הגליל יודעים להבדיל בין שני סוגים: התרבותי והבר. מהפרי מפיקים את הרוב. גם הוא נוזל עסיסי הדומה לדיבס התאנים או לסילן התמרים. תהליך ההפקה של הרוב מרתק וניתן לחזות בו בכפר דיר חנא ובפקיעין.

פיסטוק חלבי – כן כן. הפרי גדל גם בארצנו. העץ נקרא אלת הבוטנה וגדל בבוסתנים שנטעה הקרן הקיימת ביער בירייה בעמק קטן בשם הקסום עמק הבוטנה.

תותים – רבים הם זני התות הגדלים על עץ. החל מחודש יולי בשל התות החותם את עונת תותי העץ והוא התות השאמי (הדמשקאי). התות הזה אינו נקטף מבלי להכתים את הקוטף וטעמו עתיר הארומה שווה את זה ועוד איך. ישנם עצים כאלה בואדי עכברה מדרום לצפת. ברמתנייה, בחושנייה ובכפר צורימן ברמת הגולן.

סומאק – הוא אוג הבורסקאים. שיח יפה עם עלים גדולים המניב אשכולות ירוקים ההופכים בקיץ לאדומים ובסתיו לאדום שחור כשהם בשלים. פרי הסומאק נראה כמו עדשים וצבעו חמצמץ. בכפר גוש חלב יודעים לייבש ולטחון אותו. מראה נפוץ בסוף הקיץ בין הסמטאות במרומי הגרעין העתיק של הכפר הציורי. ליקוט הפירות דורש לעיתים הליכה מיוזעת אך המחיר שווה אם רוצים לחוות טעם אמיתי של פירות שלא נס ליחם.

ירקות ופירות בלאדי בבקעת בית נטופה. הבקעה שאני מכנה אותה ארץ התנ"ך מזכירה את התיאורים המקראיים ממגילת רות ושאר סיפורי חקלאים ורועי בקר וצאן.

בקיץ ובסתיו קוטפים את הירקות – עגבניות, מלפפונים וקישואים טריים וחלקם בלאדי שגודלו ללא השקייה וטעמם נפלא. כאן תמצאו את הבמיה והלוביה.

כאן גדל אבטיח הגליל מהזן מלאלי המרובה גרעינים ומתוק כדבש הידוע כאבטיח הגליל ומקורו מכאן.

כל אלו נמכרים הנוטרות או השומרות הפזורות בשדות.

כאן נמכרים גרגירי החיטה ממינים שונים המיועדים לטחינה לאפיית הלחם או לגריסה לתעשיית הבורגול. גרגירי החיטה נערמים בגרנות ולכאן מגיעים הקונים מהכפרים בשעות אחה"צ כאשר הבריזה הרעננה נושבת בבקעה.

צאו לואדיות ולהרים, קיטפו תאכלו ותיהנו.