היורה כבר מאחורינו והסתיו כבר כאן.

זו שנה ברוכה והבדים בעצי הזית כפופים לעייפה מעומס הפרי.

המסיק כבר החל. קודם מוסקים את זיתי המאכל. אלה זיתים מכרמים מושקים, לא זיתי בעל. מסוף חודש אוקטובר מתחיל מסיק הזיתים לשמן.

אם יש לכם חבר באחד הכפרים כמו ראמה, דיר חנא או מע'אר, זה לא הזמן לבקר.

כולם עסוקים במסיק. קודם בכרמים ולאחר מכן עוברת ההמולה אל בתי הבד.

בבקעת בית הכרם, בין צומת שבע לכרמיאל, משני צידי כביש 85 גדלים עצי הזית הענקיים בני מאות השנים. מומלץ להחנות את הרכב ליד תחנת הדלק דור אלון בצומת הכניסה לקיבוץ מורן, לבחור כיוון אקראי מזרחה או מערבה ולשוטט. מובטחת לכם חוויה מרגשת. עצי הזית כאן עתיקי יומין. אין עץ דומה למשנהו. כל גזע הוא יצירת אומנות.

הכרמים כאן הם כרמי בעל ואינם מושקים. לכן המרווח בין העצים הוא גדול. הגזעים החלולים ממולאים באבנים והאבנים הפכו מזמן לחלק בלתי נפרד מהגזע.

בית הבד הסמוך לתחנת הדלק שייך לכליפה, איש הכפר ראמה, והשמן המשובח שהוא מייצר מקורו בכרם העתיק שלו בלבד.

הזיתים בבקעה הם מהזן צורי עתירי השמן ולכן הם הטובים ביותר גם למאכל.

להלן מתכון מהיר ומשעשע להכנת זיתים שחורים טעימים להפליא

השם הערבי של המתכון: קאצר ניעו שמשמעו שבור לו את הצוואר

חומרים דרושים:

2 ק"ג זיתים שחורים (שחורים ממש ויפים) מזן סורי
כוס שמן זית איכותי
200 גרם מלח שולחן
עלי פיגם – רודה או רוטה טריים.
צנצנת זכוכית גדולה.
התהליך:

שוטפים את הזיתים היטב.

מועכים את הזיתים מעיכה הגונה עד שרואים שהזית מתפצלח ללא רחמים.

מניחים את הזיתים המרוסקים בקערה ושופכים מים רתוחים (כן כמו שמוזגים לכוס הקפה) על הזיתים עד שהמים מכסים את הזיתים.

נותנים למים להתקרר לחלוטין בסבלנות.

מסננים את המים במסננת.

פורסים את הזיתים על מגבת או יריעת בד על שולחן תחת השמש לכמה שעות.

מחזירים לקערה ומוסיפים את המלח שמן הזית ועלי הפיגם ומערבבים היטב.

לא תאמינו הזיתים כבר מוכנים לאכילה וכל כך טעימים שלא בא להפסיק לאכול.

מכניסים את הזיתים המוכנים לצנצנת גדולה.

הצנצנת עם הזיתים המבריקים והמקושטים בעלי הפיגם הירוקים תוצג לראווה במטבח, תאמינו לי.