אזור קסום במורדות החרמון שהגישה אליו אינה אפשרית בימים אלו שכן זהו שטח צבאי סגור

אברהם אבינו אבי האומה והוא העברי הראשון. כאשר נדד הוא מאור כשדים היה שמו אברם והוא עובד אלילים. הוא נדד לחראן, בדרום מזרחה של טורקיה היום. חראן הוא כפר ציורי הבנוי מבתי בוץ סמוך לגבול עם טורקיה עם השראה תנכית ממש.
בהמשך דרכו עם השבט והמקנה אשר איתו פנה דרומה, עצר בדמשק, אימץ את אליעזר למשרתו אשר נעשה איש אמונו ואחר המשיך דרומה לארץ כנען. אברם מתנחל בנגב והשנים הן שחונות ועל כן יורד מצריימה לשבור שבר. במצרים נאלץ להעמיד פנים כי שרי היא אחותו ומסרה לפרעה המלך אשר חשק בה….לאשתו.
בעזרת האל מושבת שרי לאברם והוא חוזר לארץ כנען עם רכוש ומקנה רב. אז מסתבר כי מלכי עמק הפרת (הם מלכי הצפון) הגיעו עד לדרום כנען, אזור ים המלח והמואב, נלחמו במלכי הדרום וניצחום. הם השתלטו על הדרכים, על אוצרות ים המלח, בזזו ישובים ולקחו בשבי את לוט אחי אברם.
אברם התגלה כאיש מלחמה. הוא ארגן צבא קטן ואיכותי בראשותו של אליעזר דמשק והפתיע את מחנה מלכי הצפון. במבצע המבריק שוחרר לוט ואברם רדף אחר המלכים עד מצפון לדמשק.
"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק" (בראשית, י"ד, י"ד).
בסיום הקרב, מגיע אברם על פי המסורת המקובלת למורדות החרמון להר שייקרא בהמשך הר הבתרים.
לפי מסורת מוסלמית זהו המקום שבו התרחש אירוע המתואר בקוראן, שבו ציווה האל על אברהם להקריב ארבעה מיני עופות, והקים אותם לתחייה. לפיכך, נקרא המקום בערבית "משהד א-טייר אל-אבראהימי" – (האתר הקדוש של ציפורי אברהם) או "מקאם אבראהים אל-ח'ליל" – (האתר הקדוש של אברהם ידיד-האל).
כאן מתגלה לו האל ומבטיח לו את ארץ כנען :
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ. וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יְהוִה בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה".(טו',ז')
ואז מתבצע טקס הברית : אברם מצווה לקחת עגלה, עז ואייל משולשים (בני 3 שנים ?)
מבתרם ומניחם זה לצד זה. סמל ל 3 דורות שעבוד במצרים. אך 400 שנה בסה"כ גלות, עד שעם ישראל יהפוך לעם מגובש. לוקח תור וגוזל אך לא מבתרם. סמל לעם ישראל טהור ואת האמונה באלוהים.
במהלך הטקס יורד עייט לפגרים ואברם מניס אותו – סמל לפרעה שגוזל מעם ישראל.
הפגרים סמל לגויים שיכחדו : "וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל-הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם" (בראשית ט"ו,י"א)
מבנה הקבר הגדול כאן נבנה כנראה על ידי תושבי הכפר ע'ג'אר המוסלמים עלאווים.

אברם מפקפק
דו שיח בין אברם לאלוהים – אלוהים אומר לאברם כי צאצאיו יירשו את הארץ כנען ואברם עונה כי הוא חשוך בנים ורק משרת יש לו –
"וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי. וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ." (בראשית, ט"ו, ג-ד).
אברם משתכנע ולהלן הירושה – וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם-תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. ( ט"ו,ה)